ותמ"לים – פתאום קם חקלאי בבוקר ומרגיש שגנבו לו את האדמה

אזהרה זו מצטרפת אל הביקורת שאני משמיע מזה כשנה. בחסות כותרות פופוליסטיות על בנייה למען הזוגות הצעירים והורדת יוקר המחייה בישראל, צמחה מפלצת ביורוקרטית שדורסת ברגל גסה את כל הישגי זכויות האזרח במדינה ומוחקת באבחה אכזרית את האיזונים והבלמים שנבנו לאורך שישה עשורים, בכל הנוגע ליחסי הרשויות מול האזרח.

התוצאות הרסניות. פגיעה חמורה בהתיישבות, פגיעה קשה ובלתי מוצדקת בחקלאים ובפרנסתם וכאמור כעת, פגיעה בביטחון המזון של ישראל.

הותמ"ל כמוהו כמכבש ענק, שמשתלט על שטחים חקלאיים מבלי ליידע את החקלאי, מבלי שקדמו לו הליכי בדיקה, ללא שותפות של 'הקורבנות', ללא השקעה מינימאלית באיתור אלטרנטיבות לבנייה על קרקע לא חקלאית, ללא בדיקת השפעת ההפקעה על מאזן ייצור המזון הטרי במדינה.

החופש הזה, להחליט באופן שרירותי, ללא חשש מהתערבות בית המשפט, מוביל להחלטות שמתקבלות מבלי להתחשב בהרס הסביבה, תוך חיסול המרחב הפתוח, השמדת שטחים חקלאיים שוקקים שמהווים מקור פרנסה וחיים, פגיעה מסוכנת בביטחון המזון ומעל לכל, לפגיעה אנושה בזכויות היסוד לפרנסה, לכבוד ולחופש העיסוק של אלפי חקלאים שדבקים באדמתם.

בשנתיים האחרונות אנו חווים טראומות של יישובים שהיקף ההפקעה מתוך אדמותיהם מהווה מכת מוות לחקלאות ומוביל לחיסולו של יישוב כישות חקלאית עצמאית.

צעדים דרקוניים כאלו ותוצאה כזו מהווים הפרה של חוקי יסוד ופוגעים ברוח החוק במדינת ישראל. החלטה על שינוי אופיו של יישוב במדינת ישראל, או על חיסולו במתכונתו הקיימת, יכולה להתקבל במסגרת החלטת ועדת שרים להתיישבות ולא על ידי החלטה מנהלתית של ועדה כלשהי, כולל הותמ"ל. לכך מצטרפת הפגיעה החמורה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, זכות האדם לפרנסה ובחוק יסוד חופש העיסוק. שינוי אופיו של יישוב חקלאי שוללת מחקלאים את הפרנסה בה בחרו כאשר החליטו לדבוק בקרקע ולעבוד אותה. היא גם מאלצת אותם לעבור מעיסוק באחד מענפי החקלאות אל מקצועות שהם אל הוכשרו אליהם ושהם לא מתאימים להם. הטלטלה הקשה הזו מאיימת על חקלאים בני דור שני ושלישי לחקלאות, שמוצאים עצמם לפתע, בגילאי 50, 60 וגם יותר, ללא אדמה וללא יכולת להתפרנס מדרך החיים הערכית שבחרו בה.

ואם לא די בכל אלו, הרי שביטחון המזון הופך כעת מסיסמא שלא כולם הבינו, לאיום ממשי, שגם משרד החקלאות מדבר עליו בקול רם וברור, למרות הרגישויות הקואליציוניות.

אני מזמין את שר האוצר ואת חברי וועדות הותמ"ל לדמיין את חייהם שלהם ואת האפשרות שבבוקר יום בהיר אחד, הם יגלו שבחצר ביתם קם בלילה מבנה חדש, שחוסם את מסלול יציאתם לעבודת יומם.

עמותת 'אדמתי' יוצאת למאבק נגד שלטון העריצות הזה, שפוגע בחקלאים ובחקלאות. יישובי אדמתי הם יישובים חקלאיים מראשית ההתיישבות, עוד בטרם קמה המדינה, כשלא היה צבא וכאשר תפיסת הקרקע התקיימה מכספם הזעום של החקלאים, מכיבוש הקרקע וביזע וגם בדם, על מנת לקיים בארץ הזו את ניצני החקלאות שלה ובה בעת לקבוע את גבולותיה. בסוף כל תלם של חקלאים חלוצי אלו – נקבעו גבולותיה של המדינה.

בשם חברי אדמתי לדורותיהם, חלוצי ובוני הארץ הזו, ילדים ונכדיהם שדבקים באדמה, אנו קוראים לשרי האוצר והחקלאות ולממשלה לעצור לאלתר את פעילות הותמ"ל בכל הנוגע לפגיעה בשטחים החקלאיים. לחוק הותמ"ל נדרשת תוספות מוסריות וקיומיות הכרחיות: התניית סף לאישור תכניות, שלא תפגע ביישוב קיים ובאופיו, בצביונו ובאפשרויותיו להתפתח, על מנת לשמור על קיומו בטווח הקצר ובטווח הארוך והתניית סף, שסך כל ההפקעות לא יפגעו בסיכויי המדינה לשמור על בטחון המזון של תושביה."

להתניות הסף האלו יש חשיבות ערכית ומוסרית כלפי החקלאים ומורשת הוריהם, אבל היא מגינה גם המשכיות העבודה החקלאית, מונעת הרס שדות ומטעים מניבים ומגינה על בטחון המזון של מדינת ישראל.

אנו קוראים לשר החקלאות לעמוד בראש המאבק לשמירת הקרקע החקלאית, לשמירת על החקלאים ולשמירת ההתיישבות החקלאית וזאת למען המדינה כולה.

גלעד אלטמן

יו"ר עמותת אדמתי