נקבעו כללי הקצאת קרקע לצורך מקומות הסגר ליבוא בעלי חיים מחו"ל

השטח שיוקצה למקום הסגר

ניתן יהיה להקים מקום הסגר בחלקות ב' ו- ג' של הישוב החקלאי או במתחם המיועד למבני משק בשטח המחנה של הישוב בלבד.

עשרה אחוז מהשטח שיוקצה למקום ההסגר ייכלל בסך השטחים המותרים לתעסוקה לא חקלאית בישוב חקלאי בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1455 (949) או כל החלטה. שטח העסקה לא יגרע מהמשבצת של היישוב החקלאי. בסמכות ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל לאשר חריגה ממכסת שטחי התעסוקה על פי החלטת מועצה מספר 1455, אם מיצה הישוב את מכסת השטח או אם כתוצאה מעסקה זו למקום הסגר יעבור הישוב את המכסה המותרת.

התשלומים ותקופת ההרשאה לשימוש

בין רשות מקרקעי ישראל לבין הישוב החקלאי ייחתם חוזה הרשאה לשימוש למטרת מקום הסגר.

תקופת השימוש תעמוד על 7 שנים אלא אם בהתאם לקביעת מוסדות התכנון והבניה השימוש מותר לתקופה קצרה יותר. חוזה ההרשאה יכלול תנאי בדבר אפשרות חידושו לתקופה של 7 שנים נוספות כל עוד משמשת הקרקע כמקום הסגר. מימוש זכות החידוש האמורה יותנה במילוי התנאים אשר ינהגו ברשות במועד החידוש.דמי השימוש שישולמו לרשות יקבעו על פי שומה פרטנית לזכויות בבקשה להיתר בניה למטרת מקום הסגר.

בגין ההקצאה ישולמו לרשות דמי שימוש בתשלום מהוון לתקופת השימוש בשיעור שנתי שלהלן:

במרכז הארץ – 5% משווי הקרקע.

באזור עדיפות לאומית ב' – 3% משווי הקרקע.

באזור עדיפות לאומית א' – 2% משווי הקרקע.

בקו עימות – 0%.

לאחר תשלום דמי השימוש וחתימת חוזה הרשאה, האגודה תהיה רשאית להשכיר את השימוש ו/או לבצע אותו על ידי מי מטעמה ובתנאי שלא תבצע העברת זכויות במקרקעין, ובלבד שתקופת ההשכרה אינה עולה על תקופת ההרשאה.

תנאים ואישורים נדרשים

המלצת משרד החקלאות ופיתוח הכפר הכוללת את אישור השירותים הוטרינריים לרבות בהתייחס לצער בעלי חיים, השימוש מותר על פי דיני התכנון והבניה.

הקצאת הקרקע למטרת מקום הסגר במשבצת ישוב חקלאי מותנית בהסדרת גבולות משבצת הקבע של הישוב, תשלום חובות האגודה בפועל וקבלת התחייבות הישוב החקלאי למתווה להסדרת השימושים הלא מוסדרים הקיימים בחלקות ב' ו- ג' במשבצת, לרבות העמדת ערבויות לצורך הבטחת הסדרת השימושים הלא מוסדרים כאמור, בהתאם לכללי הרשות במועד ביצוע העסקה.