אז למה כשבישראל מספר ימי העבודה הוא הגבוה מבין מדינות ה- OECD ומספר ימי החופשה הוא הנמוך ביותר – הפיריון הוא בין הנמוכים?

אז הנה למה? הסיפור להלן מסביר:

חקלאי באחת ממושבות השומרון "זכה" לביקור שיגרתי של מפקחים מטעם מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה.

במהלך הביקורת שארכה כשעתיים רואיין החקלאי וכמה מעובדיו הזרים – יוזכר היה זה בעיצומו של יום עבודה.

בעקבות הביקורת נדרש החקלאי להמציא מסמכים אותם קיבל ממנהל החשבונות המנהל עבורו את חשבונותיו, כך נוצרה תעסוקה "פרודוקטיבית" לשורת גורמים.

בהמשך זומן החקלאי לחקירה במשרד הכלכלה בחיפה.

למרות שסבר שהתנהלותו תקינה נקלע החקלאי ל"משבר נפשי" – חרדות ולחץ.

ימים ולילות הוטרדה מנוחתו "מה יהיה בחקירה?" האיש, חקלאי תם ותמים גייס עורך דין (הח"מ) כדי שילווה אותו לחקירה, לא עזרו הפצרותיו של עורך הדין שאין בכך צורך, החקלאי התעקש, עורך הדין התלווה לחקירה (מכך בין היתר הוא מתפרנס), בסיום החקירה התרשמו עוה"ד והחקלאי ש"העניין מאחורינו" אלא שלא, עדיין לא מולאה סאת הדאגות והייסורים.

בעבור מספר שבועות קיבל החקלאי הודעה כי יש המשך ל"חקירה" ומפקחים מטעם משרד הכלכלה יבקרו אצלו שוב במקום העבודה.

שוב לחץ וחרדות. מה עכשיו? שוב גייס החקלאי את עורך הדין שיהא נוכח בפגישה.

החקלאי הזמין את המפקחים ואת עורך הדין לביתו המעוצב בטוב טעם ושם באוירה טובה, 2 אורחים, מפקחת ראשית ומפקח (אחד שיודע ל...) התרווחו אלו על כסאות פינת האוכל בבית החקלאי, הוצע להם קפה אספרסו משובח ענבים לבנים, ענבים אדומים, אפרסקים משלהי העונה, מים קרים ובאוירה חברית התברר מה הסיבה שבעטייה הטריחו עצמם 2 המפקחים מחיפה עד חוטם הכרמל.

ומה היה בחקירה? התברר שלחוקרים – מפקחים - חסרו הסברים ב-2 עניינים.

נתבקש הסבר לניכוי בסך 18 ₪ בגין דמי השתתפות העובד התאילנדי בביטוח הרפואי שהסדיר החקלאי לעובד שנבדק, כזכור מותר ניכוי בגובה שליש מהעלות. המפקחת – החוקרת שנוכחה כבר בביקור הראשון כי לעובדים יש ביטוח רפואי (סביר שחברת הביטוח לא ערכה הביטוח בהתנדבות) התברר שלמפקחת ידועה עלות הביטוח השנתית, כל המידע שהיה חשוף למפקחת לא העלה ספק כי הניכוי וגובהו נעשו כדין, לשאלת הח"מ מדוע אם כן יש צורך ב"חקירה" – "כדי שהתיק יהיה מלא ומסודר תעבירו לנו את הקבלה על תשלום הביטוח" החקלאי שלחץ הדם שלו צנח, נרגע והודיע מיידית "מחר תשלח אליכם הקבלה". בו במקום פנה לאשתו – "נא פני להנהלת החשבונות שיאתרו את הקבלה ויעבירו אלי ואני אשלח בפקס למפקחת למשרדה". בואו נבין, העיקר שהתיק יהיה מסודר!  זה מה שחשוב! ברור נהיר וידוע שהניכוי כשר לחלוטין אבל התיק...

הדבר השני לגביו נתבקשו מסמכים הוא עניין ההפרשות לפנסיה. סוגיא בעייתית שאף המפקחת היתה מודעת לה, אלא שהתברר שאין לאל ידה לעזור. הדבר ידוע גם לדרגות הבכירות ממנה.
אין זה המקום לפרט האבסורד שבעניין הפנסייה לעובד זר ואולם פטור בלא כלום אי אפשר. ובכן אין אפשרות לעמוד בדרישות החוק המחייבות הפרשה לפנסיה לקופה מוכרת ורק אליה. אין אפשרות, כי אין קופה כזאת, ובכל זאת מתעקשים המפקחים על הפרשה לטובת פנסיה ועל חשבון פיצויי פיטורין.
מכל מקום, סוף סיפור, החקלאי הודיע שישלח בפקס אישור מרואה חשבון כי יש הפרשה חשבונאית לטובת פנסיה לעובדים הזרים ובא לציון גואל.

 

אמרנו, "תעסוקה פרודוקטיבית" נכון, אשת החקלאי פנתה לרואה החשבון זה הפעיל בנוהל חרום את אחת ממנהלות החשבונות שבמשרדו זו איתרה את המסמכים העבירה לרואה החשבון זה לאחר שבדק אותם ומצא כי אלו אכן המבוקשים העבירם לפקידה במשרדו זו שיגרה בפקס לחקלאי וזה העבירם בפקס למשרדי האכיפה.

הנה כי כן 2 מסמכים שממילא נשלחו בפקס נדרשו במסגרת פגישה אליה נסעו 2 עובדי ממשלה בעיצומו של יום מרחק של 75 ק"מ הלוך חזור קיבלו הוצאות נסיעה, קיבלו אשל, נהנו באותה הזדמנות מטיול במדרחוב תיירותי, יום כיף, למה לא? והכל לפגישה, שעניינית ארכה 10 דקות אלא שהצריכה הפסקה במהלך יום העבודה של החקלאי, אשתו הוטרדה, הנהלת החשבונות הועסקה וניתנה פרנסה לעורך דין (חשוב לא?). הכל כזכור כדי שלמחרת היום לאחר שורה של אנשים שנענו לספק את הדרישה ישלח המבוקש בפקס, שהרי הפקס פועל רק לצד אחד, לא ניתן היה לדרוש את המסמכים בטלפון או במכתב או בפקס שיגיע מחיפה דרומה, צריך היה כאמור את כל המתואר למעלה.

לשאלה שבכותרת: אז למה? לעיל התשובה!

 

רשם: שמואל גלנץ, עו"ד

ניהול ושיווק האתר: Exactive Marketing      

 

 נחלה

 

  • |
  • © 2012 כל הזכויות שמורות לתנועת המושבים
  • |
  • מונסייט בניית אתרים