הועידה הכלכלית 2016 של המרחב הכפרי התקיימה היום בסימן של
איחוד כוחות מושבים, קיבוצים, תעשייה, חדשנות וצמיחה.
הועידה מופקת על ידי קבוצת תכלת תקשורת (הזמן הירוק, קו
למושב) בשיתוף פירמת רואי החשבון
BDO
-
זיו האפט ומשרד עו"ד קנולר ושות'. את הועידה הנחה הכתב הכלכלי, מתן חודורוב.
במהלך הוועידה התקיימו פאנלים בנושאים- חקלאות וביטחון המזון, תעשייה, השקעות וצמיחה, מיסים,
נדל"ן וקהילה במרחב הכפרי. אל הועידה הגיעו בין השאר: שר החקלאות ופיתוח הכפר,
אורי אריאל, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור, ח"כ
איתן כבל, ח"כ איתן ברושי, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, יו"ר
בנק הפועלים, יאיר סרוסי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, יו"ר התנועה
להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית, גאל גרינוולד, מנכ"ל מועצת הצמחים, צבי
אלון.
שר החקלאות
ופיתוח הכפר, אורי אריאל: "לפני למעלה משנה , אמרתי על בימת הכנסת, שרפורמות
שלא יתואמו עם משרד החקלאות או החקלאים לא יתקיימו. עד היום אף רפורמה מתוך החמש
לא עברה. ואני אומר גם כאן לא תעבור אף רפורמה לא בחוק ההסדרים ולא מחוצה לו שלא
בשיתוף ובהסכמה עם נציגות החקלאים- התאחדות חקלאי ישראל. זה גם מה שיקרה השנה.
היות והאוצר למד מה היה שנה שעברה, אני מניח שלא יהיו התנגדויות".
לגבי טיעונו של
ח"כ איתן כבל שאריאל אינו מייצג את החקלאים, אמר אריאל: "אני מייצג קודם
כל את הערך שנקרא חקלאות. זהו ערך בפני עצמו וככה על מדינת ישראל להתייחס על
זה".
על הכנסת פערי
התיווך לפיקוח אמר אריאל: "קיימת אפשרות שיהיה פיקוח על החקלאות בסוגי פירות
וירקות חלקיים וזאת כדי לתת לצרכנים לחיות בכבוד. הצו פורסם להערות לציבור ואנחנו
נכנסים לדיון בוועדת המחירים של האוצר. אני מניח שתוך חודשיים נגיע למסקנות ושלקראת
החגים זה יסתיים.
על המים אמר
אריאל: "פנינו לאוצר שמחיר המים ירד מ- 2.6 ₪ לקוב ל- 1.5 ₪ לקוב. ז"א
סבסוד שנתי של המדינה בכ- 300 מיליון ₪ לשנה".
מזכ"ל
תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור: "הכל מתחיל
מהערכים. המדינה לא צריכה להסתכל על הכסף אלא על ערך שמירת החקלאות וגבולות
המדינה.
כבר הוכח כי
החקלאות הישראלית לא יותר יקרה מכל חקלאות בכל מקום אחר בעולם. הבעיה מתחילה
משרשרת המכירה ופערי התיווך.
אי אפשר לבקש
מהחקלאי לשלם ביוקר על מחירי מים, עובדים זרים וכו' ולבקש ממנו להוריד מחירים
לצרכן. לנו יש את היכולת לגדל, להתפרנס וגם לדאוג לצרכן.
אנחנו רוצים להתפרנס
מהעבודה ולא מרנטות. אנחנו לא רוצים לשבת בבית. בגלל זה אנשים גרים בערבה, בגבול
עזה או על גבול לבנון".
על תמיכות
ישירות אמר צור: "מדברים גבוה על תמיכות ישירות. קיימת כיום תמיכה ישירה בקרן
נזקי טבע (קנט) וכל מה שאנחנו עושים זה מלחמות כדי שהמדינה תיתן לקנט את הכסף
שמגיע לה מהמדינה.
מזכ"ל
התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "במקום ללמוד מהטעויות של הרגולציה של החקלאים באירופה,
יש מי שחושב שכדאי לאמץ את הרפורמה שנכשלה מעבר לים. זאת תפיסה לא נכונה ולא כדאי שננסה
אותה. אנחנו כאן כדי לשמור על הערכים שלשמה קמה המדינה ושבשבילם הגיעו הורינו וסבינו
ליישב את המדינה הזאת ולפתח אותה".
בהקשר הקליטה בקיבוצים
אמר מאיר: "תפיסת העולם של מקבלי ההחלטות בעשור האחרון – קיבוץ מתחדש הוא ישוב
קהילתי. זאת אקוסיומה שגויה. אנחנו לא רוצים לקלוט כמה שיותר אנשים, אנחנו רוצים חברים.
אנחנו קואופרציה להתיישבות, לא יישוב קהילתי".
יו"ר ועדת
הכלכלה בכנסת, ח"כ איתן כבל: "אני הייתי החומה הבצורה כנגד המתקפה המתוכננת
נגד תנועת ההתיישבות. החקיקה שהגיעה לשולחנה של ועדת הכלכלה בראשותי הייתה חקיקה דרקונית
בלי שום שיח של הידברות. בימים אלה אני יודע שהאוצר מתכנן סדרה ארוכה של רפורמות לא
פשוטות עבור ההתיישבות ולנצל את העובדה שיש תקציב דו שנתי.
ההתיישבות היא העבר
אך גם העתיד ועל כן אני פונה לשר החקלאות שייתן לחקלאים את התחושה שהוא בראש ובראשונה
השר שלהם. החקלאים מוצאים עצמם במלחמות עולם ועל כן אני מצפה שהנושאים החשובים יובאו
לשולחנה של ועדת הכלכלה ולא לוועדות אחרות כדי להבטיח את עתידה והצלחתה של תנועת ההתיישבות
בישראל".
ח"כ איתן
ברושי: "ממשלה שנותנת לרמי לוי להדליק משואה היא ממשלה ששחטה את הפרות
הקדושות ונשארת רק עם פסל הזהב. האיום הגדול של החקלאות הוא מהשחיקה שקיימת
בחקלאות. מחכה לנו תקופה לא פשוטה בתקציב המדינה הקרוב . התפיסה שאומרת שצריך
להיות יבואן ולא מגדל היא שגויה. הבעיה של יוקר המחיה זה עלויות הייצור ופערי
התיווך".
יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי: "כלכלת ישראל
מתקרבת לצומת שבו קצב הצמיחה הולך ויורד והצמיחה קרובה לאפס. המחלקה הכלכלית בבנק
הורידה את תחזית הצמיחה מ-2.6% ל- 2.2%. הסימנים להאטה זה ירידה בהשקעות. מה שצומח
במדינה זה הנדל"ן והצריכה האישית. כמעט בכל שאר הסקטורים אנו בירידה, לכן
המטרה צריכה להיות עליה ברמת הצריכה לנפש והבאת יותר עובדים לסקטור האישי לייצור
וטכנולוגיה. עודף החקיקה והמשפטיזציה זה סף הפחד לקבלת החלטות במדינה ובתעשייה.
בהייטק הסביבה חופשית ומעודדת יזמות, אך בתעשייה המסורתית
המצב אינו כן, ולכן קשה לעשות מו"פ. לכן צריך לממן בתעשייה המסורתית בעיקר
מו"פ ולתכנן אסטרטגיה של מדינה כך גם בתחום החקלאות, אך כיום המצב אינו כך.
כדאי לנו לשמור על יצור מקומי לא זורקים לפח ידע ויכולת שנבנתה במשך שנים. העולם
צופה מחסור במזון תוך שנים, בלעדי אסטרטגיה המגיעה ממקבלי ההחלטות בכל הנוגע
לתעשייה לייצור ולחקלאות לא נוכל להתקדם ולשמור על הייצור המקומי.
רו"ח דורון
שטיין, שותף וראש מגזר התיישבות ותעשיה ב-
BDO
זיו האפט: "מרכיב ההשקעה
במחקר ופיתוח בתעשייה הקיבוצית עלה בשמונה השנים האחרונות בכ- 53%. התעשייה הקיבוצית
פורצת את "מפעלי הארובה" ועוברת לייצור באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. העלייה
נובעת מהכרת החשיבות בחדשנות. הערכה היא שתעשייה זו תשקיע בעשור הקרוב מעל מיליארד
₪ בהתאמת תהליכי הייצור. כל אלה יאפשרו לתעשייה הקיבוצית להגביר את קצב היצוא מחד,
וכן את קצב הייצור במפעלי התעשייה הקיבוצית אשר הוקמו בחו"ל".
יו"ר אגף
הקרקעות של תנועת המושבים, עמית יפרח דיבר בזירת הנדל"ן ואמר: ״בעקבות השינויים
בחקלאות המושב הופך לרב תפקודי, וכעת הוא מקיים חקלאות ופעילות לא חקלאית המאפשרת לחברי
המושבים להתפרנס גם מתעסוקה חלופית, לפיכך העדכון האחרון שהושג בעקבות מאבק משפטי מול מנהל מקרקעי ישראל לאפשר השכרת הפעילות בשימושים
תומכי צביון כפרי הינה בהחלט דרמטית במונחי המרחב הכפרי״.
מזכ"ל
האיחוד החקלאי: דודו קוכמן: "אתגרים מונחים לפתחם של החקלאים בעניין פרנסתם של
החקלאים ורק בהתארגנות משותפת נוכל להבטיח פרנסה מכבדת ופיתוח של המרחב הכפרי כמרחב
רב תפקודי. זה לא מובן מאליו שעל מדפי הסופר או הצרכנייה מונחים פירות וירקות ממיטב
התוצרת הישראלית כל השנה ואחריותה של המדינה להבטיח שהדבר יימשך במחיר סביר לצרכן ובפרנסה
מכבדת לעוסקים בעבודה היצרנית, החקלאים".
עו"ד
אביתר קלונר: "ההתיישבות הקואופרטיבית נמצאת במקום בו הן הרשות המבצעת והן
הכנסת לא רואות בה כהתיישבות שיש לשמר והחלטות ישירות ועקיפות הנוגעות בה, מרעות
את מצבה מבחינה חברתית, כלכלית ובזכויות הקרקעיות. לצערי הרב, המגמה אינה פוסחת על
בתי המשפט אשר התפיסה הקואופרטיבית אינה
מובילה אותם. הציבור כיום רואה את ההתיישבות הקואופרטיבית כמנצלת את כספי הציבור
והמדינה. יחד עם הפעילות הפוליטית והמשפטית יש לפעות בתחום הציבורי כדי לשנות את
תפיסת הציבור".
מנהלת הועידה
וקבוצת עיתוני המרחב הכפרי, עדנה זיו סיכמה את הועידה ואמרה: "לצד כל התהפוכות,
האתגרים וההתמודדויות היומיות העומדות בפני החקלאים, המושבים, הקיבוצים והמרחב
הכפרי כולו, ממשיכים המושבים והחקלאים להצעיד בגאווה את התעשייה ואת החקלאות
הישראלית ולהיות למודל בישראל ובעולם כולו.