צורך ועל
פי תקופות קטיף ושתילה ולא הגדלת הקבועים שהם מאוד יקרים וגם בורחים. העובדים מסרי
לנקה יכולים לתת פתרון . יש להביא כמה אלפים עונתיים".
לגבי
האגרות המוטלות על החקלאים לעובדים הזרים אמר וילן: "רוב האגרות מיותרות. על
המדינה להבין כי המשק המשפחתי בסכנה קיומית .ההתמודדות כיום היא מול מרוקו שעלות העובד
שם הרבה יותר נמוכה והם מייצאים לכל השוק האירופי ומהווים תחרות גדולה
עבורנו".
ח"כ
איתן ברושי אמר: "מצב החקלאות הינו קשה. יש לאפשר להגדיל את מכסות
החקלאים"
יו"ר
אגף המשק של תנועת המושבים, פלג אוריון אמר: "מצוקת החקלאים היא בלתי נסבלת ויש
לטפל בבעיית עלות העסקת העובדים הזרים, בכמות הנכנסת לארץ ובאגרות המוטלות על החקלאים
בגין העסקת העובד הזר". אוריון הדגים על ענף הרפת שבו לכל רפת מוקצית ויזה אחת
לפועל וכתוצאה מכך רפתנים מושבעים לא יכולים לבצע שלוש חליבות ביום מכיוון שאין להם
די ידיים עובדות: "הגבלת כמות העובדים גורמת ליוקר המחיה והקטנת היעילות של החקלאים".
מרכז העובדים
הזרים בהתאחדות חקלאי ישראל, חיים חבלין: "קיים כיום ביקוש ל-44 אלף עובדים
זרים. לא ברור לי למה לא פורסם עד כה נוהל עונתיים. בתקופות מסוימות צריכים 20 אלף
ובתקופות אחרות צריך יותר. זה עונתי. משקים חקלאיים באוגוסט הולכים לקרוס".
יו"ר
ועדת הפנים, דודי אמסלם קבע כי "נציג האוצר יזמן ישיבת מטה, בשיתוף משרד החקלאות,
משרד הפנים, מנהל האוכלוסין, משרד הכלכלה ונציגי החקלאים ויודיע לוועדה תוך חודש ימים
מה כמות הזרים הדרושים לחקלאות, בחלוקה לקבועים ולעונתיים. נציג משרד החקלאות יכין
מסמך מקצועי על צרכי החקלאים. כן ימליץ הצוות לוועדה את המלצותיו בעניין הפחתת אגרות
והיטלים על החקלאים במגמה לצמצם את מספר האגרות לאחת, אותה ישלם רק חקלאי שמעסיק עובדים,
להוריד את סכום ההיטלים או לחלופין למצוא דרך לפצות את החקלאים ששילמו אותן. דיון נוסף
יתקיים בעוד חמישה שבועות".