השבוע אנו מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
בכל שנה אנחנו חווים את היום בטקסים ממלכתיים ארציים ומקומיים
בהשתתפות ניצולי השואה ובני משפחותיהם, שועי עולם, שגרירים, חסידי אומות עולם,
מנהיגים ופוליטיקאים.
השבוע כולנו נציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה אחרת, בסימן
של "זוכרים מקרוב, מחבקים מרחוק".
השנה בעקבות מגיפת הקורונה, ניצולי השואה לא ישתתפו בעצרות
הזיכרון, בבתי הספר, בזיכרון בסלון בכדי לספר את סיפורם האישי ואת סיפור בני
משפחתם
השנה כל אחד מהם ישב לבד בביתו, עם הזיכרונות הצורמים, הכאב
העצום ותחושת האובדן.
השנה כולנו נחוש את זיכרון השואה בצורה צורמת וכואבת
וההתייחדות עם הנספים ועם הניצולים, כל אחד בביתו הוא, תהיה בעלת משמעות חזקה עוד
יותר.
השנה ננצור, נספר, נשריש לילדינו ולקרובינו בתא המשפחתי הקטן
אבל נחבק חזק מרחוק את הורינו וסבינו וסבותינו בהזדהות גדולה. כל אחד עם יגונו, עם סיפורי המשפחה, סיפורי
הגבורה, סיפורם של שישה מיליוני היהודים, דם מדמינו שנרצחו, שנספו ושהושמדו על ידי
הצורר המתועב הנאצי.