בסעיף 52(1) לפקודת האגודות השיתופיות מצויה הוראה מנחה בנוגע ליישוב סכסוכים
באגודות שיתופיות. המטרה העיקרית של הוראת סעיף 52(1) לפקודה היא להסמיך את האגודה
לקבוע בתקנונה כי בירור הסכסוכים בינה לבין חבריה יתקיים לפני רשם האגודות או לפני
מוסד בוררות (לדוגמה, הוועדה המשפטית בתנועת המושבים). הרציונל לכך נובע מהאופי
המיוחד של אגודות שיתופיות בהן ראוי כי הסכסוכים בתוך האגודה יתבררו בפני גופים
פנימיים שלה או לפני גופים אחרים הקשורים להתיישבות ולהגשמת רעיון השיתופיות.
במקרה שנדון בפסק הדין, בתה של חברת אגודה שיתופית שנפטרה
פנתה לאגודה בבקשה להעביר אליה את חברותה של אימה המנוחה באגודה. משלא זכתה
להתייחסות, פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה שיורה לאגודה להעביר את חברותה של המנוחה
אליה. בתשובתה לבקשה, האגודה טענה, בין היתר, כי יש להעביר את הדיון בתובענה
להכרעת רשם האגודות השיתופיות או לעכב את ההליכים בתובענה נוכח קיומו של סעיף
בוררות בתקנון האגודה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשות להעברת הדיון לרשם האגודות
ולעיכוב ההליכים ולהעברתם לבוררות ולכן האגודה הגישה בקשת ערעור לבית המשפט
העליון.
בית המשפט העליון סבר כי בנסיבות המקרה, בשים לב למגמה
הכללית הקיימת לדון בסכסוכים הקיימים בתוככי אגודה שיתופית בבוררות, ובשים לב לתניית
הבוררות הקיימת בתקנון האגודה, היה מקום להביא את הסכסוך לפני בורר ולעכב את
ההליכים בתובענה.
עוד נקבע כי גם סעיף 3 לחוק הבוררות, הקובע כי "אין
תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים" - רלוונטי בנסיבות
העניין. ביחס להוראה זו נקבע בפסיקה, כי עניינים בעלי אופי "חוקתי", שהם
ככלל עניינים בעלי חשיבות עקרונית וציבורית רחבה, נכנסים לגדרו של "עניין
שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים" ואינם ניתנים לדיון והכרעה בבוררות,
אלא אם הדבר נקבע במפורש אחרת בחוק. במקום שמדובר בעניין חוקתי כאמור, גם הסכמת
הצדדים להתדיין בבוררות לא תועיל להכשיר את הבוררות.
כאשר מדובר בסכסוך בעניין חוקתי "במובנו הרחב" של
הוראת סעיף 3 לחוק הבוררות, דהיינו עניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בוררות, לבית
המשפט אין שיקול דעת בהכריעו בבקשה לעיכוב ההליכים לצורך העברת הדיון בסכסוך
לבוררות ועליו לדחות כל בקשה כאמור, ללא צורך בקיומו של טעם מיוחד. לעומת זאת,
כאשר מדובר ב"עניין חוקתי" במובנו של סעיף 52(1) לפקודת האגודות
השיתופיות, הסכסוך יכול שיידון בבית המשפט, אך זאת על יסוד הפעלת שיקול דעתו של
בית המשפט.
על כן, כאשר מדובר בסכסוך באגודה שיתופית, יש לבצע בדיקה
כפולה. לבחון האם מדובר בסכסוך ב"עניין חוקתי" הן ב"מובן
הרחב" (הרלוונטי לכלל האגודות) לפי סעיף 3 לחוק הבוררות והן ב"מובן
הצר" (הרלוונטי לעניין פנימי של אגודה מסוימת) לפי סעיף 52 לפקודת האגודות.
גם כאשר הסכסוך נכנס לגדרו של "עניין חוקתי" רק לפי אחד מהסעיפים, בית
המשפט יכול או חייב, לפי העניין ובהתאם לנסיבות, להימנע מלהעביר את הסכסוך ליישוב
סכסוך מחוץ לבית המשפט.
בפסק הדין הנדון, עלתה השאלה האם סכסוך הנוגע לחברותו של
אדם באגודה שיתופית הוא סכסוך שעוסק בעניין "חוקתי". עמדת בית המשפט
העליון בעניין היא כי קיימת מעין "ברירת מחדל" לפיה סכסוך הנוגע לחברות
באגודה שיתופית (למשל, צירופו של חבר לאגודה או הפסקת חברות באגודה) הוא עניין
פנימי, שיש לדון בו במסגרת הליך בוררות.
עם זאת, באפשרותו של צד המבקש לקיים את הדיון בסכסוך בבית
המשפט להצביע על כך שאכן מדובר, בנסיבות המייחדות את המקרה המסוים, בעניין חוקתי,
בין אם במובנו הרחב ובין אם במובנו הצר, אשר אינו מתאים לידון בבוררות. רובם
המוחלט של הסכסוכים הנוגעים לחברות באגודה אינם עוסקים בעניינים חוקתיים
"במובן הרחב", הרלוונטיים לכלל האגודות. לצד זאת, ייתכנו מקרים חריגים, לדוגמה,
סכסוך הנוגע להחלטת אגודה להוציא אדם משורותיה רק בשל מגדרו או בשל דתו. כאמור,
יתכנו מקרים אשר בהם יהיה מדובר בסכסוך המעורר "עניין חוקתי" במובן הצר.
כך למשל, כאשר מדובר בסכסוך הקשור ומשפיע באופן משמעותי על מוסדותיה של האגודה,
לדוגמה ביטול חברותו של בעל תפקיד באגודה. במקרים מעין אלו, נדמה כי יש מקום לשקול
אם לברר את הסכסוך בבית המשפט, ולא במסגרת בוררות.
בענייננו, נפסק כי לא עלה בידי ביתה של חברת האגודה המנוחה להראות
כי מדובר בסכסוך "חוקתי", לא במובנו הרחב ולא במובנו הצר. האגודה טענה
כי הבת אינה רשאית לבוא בנעליה של המנוחה כחברת האגודה בעוד שהבת לא הסכימה עם
קביעה זו. זהו מהות הסכסוך בין הצדדים. בנסיבות אלו, נפסק כי לא היה מקום להורות
על כך שמדובר בסכסוך שאינו יכול לידון במסגרת בוררות, וזאת בניגוד לקבוע בתקנון
האגודה, והוחלט לעכב את ההליך בבית המשפט לצורך העברת העניין לבוררות.
רע"א 959/20 נהריה - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית
נ' פרידמן (ניתן ביום 3.5.2020)
הועדה המשפטית שליד תנועת המושבים
הינה מוסד בוררות ותיק המטפל בסכסוכים שבין חברי האגודה לאגודה בנושאים הקשורים
לעסקי האגודה
.
במקרים של סכסוכים כאמור, ככל שקיימת תניית בוררות
בתקנון האגודה המפנה את הצדדים לבוררות מול תנועת המושבים, ניתן לפנות לוועדה
המשפטית של התנועה ולהעביר אליה את הטיפול בפתרון הסכסוך.