תאגידים קיבוציים – על אופי הפעילות וכל מה שחשוב לדעת

רבים מכם ודאי נתקלו במונחים ׳תאגיד קיבוצי׳ או ׳אגודה שיתופית׳, אבל למה בדיוק הכוונה בכל אחד מהמונחים הללו ומה ההבדל ביניהם? לא בטוח שתוכלו לשלוף את התשובה בקלות, אז הנה כמה עובדות שיוכלו לסייע לכם לעשות מעט סדר בדברים.

ראשית, האגודות השיתופיות הוקמו על ידי המדינה והמוסדות המיישבים כדי להשיג כמה מטרות חברתיות לאומיות שהיו חשובות מאוד למדינת ישראל הצעירה עם הקמתה כמו הגברת ההתיישבות, התגייסות לקליטת עלייה וחיזוק בטחון המדינה על ידי ביצור גבולותיה. בימנו אלו, פעילות התאגידים הקיבוציים מאוגדת, ברובה, כאגודה שיתופית חקלאית (אגש״ח) ובין האגודות השיתופיות ניתן למנות את הקיבוצים, המושבים, ישובים קהילתיים או קואופרטיבים (דוגמת חברת אגד).

בין אגודה שיתופית לתאגיד קיבוצי

אגודה שיתופית היא למעשה מסגרת ארגונית שבה החברים הם גם הבעלים ולכולם יש אינטרסים כלכליים משותפים. דרכי הפעולה של התאגיד הקיבוצי מבוסס בדרך כלל על שני עקרונות בסיסיים, שנועדו לשפר את תנאי החיים של חברי התאגיד, את העסקים ואת שיטות הייצור שלהם - קידוש טיפוח החיסכון ותמיכה בעזרה עצמית ובעזרה הדדית.

חשוב להבדיל בין תאגיד קיבוצי לבין מה שנקרא חל"צ (חברה לתועלת הציבור) המתנהלת אמנם על פי ההתנהלות התאגידית הנדרשת על ידי המדינה, אבל בניגוד לתאגידים אחרים, עוברת ביקורת שבודקת אם פעילותה תואמת את מטרותיה. פעילותו של התאגיד אמור להלום את תקנון התאגיד וכך כל אגודה שיתופית קובעת את התקנון שלה אשר מאושר בהצבעת האסיפה הכללית בקיבוץ או במושב, ברוב מצביעים כפי שדורש החוק. לאחר מכן מאושר התקנון על ידי רשם האגודות השיתופיות.

מה קובע תקנון האגודה?

1. את סמכות השליטה של הגופים השונים (כמו האסיפה הכללית, המזכירות או ועדה כלשהי). כלומר, תקנון האגודה שואב את כוחו מהסמכות השלטונית שלו מהאסיפה הכללית.
   
   

2. התקנון הוא למעשה החוזה שבו מוגדרת מסגרת החובות והזכויות שבין האגודה לחברים ובין עמיתי האגודה לבין עצמם.
   
   

על הדירקטוריון של תאגידים קיבוציים

לפי פקודת האגודות השיתופיות החקלאיות, באגודות אלה לא קיים דירקטוריון. יחד עם זאת במקרים רבים תקנון ההתאגדות קובע לעצמו דירקטוריון להתאגדות ומפרט את תפקידיו. במקרים אחרים, כמו למשל כשמדובר בהתאגדות של מפעלים קיבוציים, ניתן להתאגד באמצעות:

1. חברת בע״מ - בעלי המניות של החברה בע״מ הם הקיבוץ ואסיפת הקיבוץ משמשת כאסיפה של בעלי המניות.
   
   

2. או דרך שותפות מוגבלת - השותפות המוגבלת מאפשרת לכל קיבוץ להגביל את האחריות שלו לחובות של המפעל. המשמעות של השותפות המוגבלת היא שהשותף ובעל המניות בחברה בע״מ, לא יהיה אחראי וגם לא ערב לחובות של השותפות המוגבלת.
   
   

על בעלי המניות בתאגידים קיבוציים

לפי פקודת האגודות השיתופיות חבר באגודה לא יכול להעביר לאחרים את המניות שלו או את חלקו בהון האגודה. כמו כן האגודה רשאית לפדות מניות של חבר באגודה, בהתאם לתקנון שלה.