בנים ממשיכים - קרוב להורים או הגירה לערים?

זוגות צעירים רבים עומדים מול הדילמה מוכרת וכאובה זו, כאשר הם נישאים: האם לנתק "חבל הטבור" ולעבור לגור רחוק מההורים, או להישאר בסביבה הקרובה, על כל הטוב והרע העשויים להשתמע מכך. דילמה זו, מסובכת ככל שתהיה אצל זוגות צעירים עירוניים, מסובכת אף שבעתיים, כאשר מדובר בבני מושבים וקיבוצים, המכונים "בנים ממשיכים". כאן, לא ניתן לעשות הפרדה ברורה בין הלוגי לרגשי, בין ה"משתלם" לציפיות ההורים שהילדים ימשיכו בדרכם האידיאולוגית או העיסוקית וימשיכו לגור בקיבוץ או במושב בו גדלו והוריהם עדיין גרים בו.

בלדה לעוזב קיבוץ (ומושב)

כך, בעצם, עומדת המשפחה המורחבת כולה (ולא רק הזוג הצעיר) בפני מצב בו מוטלת עליה ההחלטה האם לשחרר את הגוזלים הפורחים מהקן לחייהם-שלהם, למגורים בערים, פרויקטים לזוגות צעירים או לדירה שכורה/קנויה, או אולי להפעיל את כל הטיעונים ההגיוניים נגד מהלך כזה, ומשאלה נגמרים - להפעיל גם סחיטה רגשית. עמדת כל אחד מהצדדים בסוגיה כזו היא ברורה ומובנת למדי: ההורים התומכים באידיאולוגיה מסוימת (במקרה של קיבוצים) או ביססו את עצמם בתחום העיסוק שלהם (כבמושבים), מעדיפים, לרוב, כי ילדיהם ילכו בדרכם (אשר, מן הסתם, נבחרה על ידיהם והועדפה על דרכים אחרות) ויישארו קרובים אליהם, כבנים ממשיכים. ככאלה, הם עשויים ליהנות מהטבות והקלות בזמן חיי ההורים, ולאחר מכן, לזכות בנחלה על פי סייגי ומגבלות "ירושת המשק החקלאי". מאידך, החלטת מינהל מקרקעי ישראל קובעת כי במותם של בעלי זכות החכירה, הנחלה לא תפוצל למספר יורשים אלא תוענק ליורש בודד, אשר מסוגל להמשיך ולקיים את המשק החקלאי. כך שלרוב, כאשר ישנם מספר ילדים, חלקם יעדיפו, מראש, שלא להישאר במושב, אלא לבסס את עצמם מחוץ לו, בעיר.

בנים ממשיכים - היכן?

נושא הבנים הממשיכים במושבים מעלה סוגיות נוספות, אשר חלקן צומח על רקע היותם של הורים בעלי נחלה "ברי רשות" בלבד, דבר המבטל את האפשרות שלהם להוריש לבן ממשיך את הנחלה, ובכך, להותיר אותו, בעצם, לחסדיהם של זרים (כאגודה השיתופית והמוסדות המיישבים). אף זה מהווה זרז לכך שזוגות צעירים רבים מעדיפים שלא לגור במושבים, אלא מהגרים לערים ועיירות.

פרויקטים לזוגות צעירים בכל רחבי הארץ

גורם נוסף המתגבר את ההגירה לערים ולישובים שאינם קיבוצים או מושבים, הוא צמיחתם המואצת של פרויקטים לזוגות צעירים, המציעים דיור זמין ונוח במחיר שווה לכל נפש, ללא הפעלת קשרים או הערמת מכשולים בירוקראטיים בפני הצעירים, אשר כל מה שהם חפצים בו, הוא בניית הקן המשפחתי הקטן והחמים שלהם.

על רקע כל העובדות האלה, אין זה פלא, כי, במקרים רבים, בנים ממשיכים יעדיפו שלא להמשיך בדרכם של הוריהם, ותחת זאת, להתאמץ ולעמוד על רגליהם-שלהם, בערים ובישובים חדשים וזרים להם.