מדיניות חוק ההתיישבות החקלאית בנושא תחנות הסגר - מפטמות

במקביל ובעקבות הליכים משפטיים אשר תלויים ועומדים בבית המשפט העליון בנושא חוק ההתיישבות להלן קריטריונים והנחיות לבחינת התקשרויות בהיבט של חוק ההתיישבות בענף מפטמות לבקר. קריטריונים אלה יהוו כלי עזר בידי הממונה, על מנת להחליט במקרים פרטניים האם המחזיק בקרקע המפעיל מפטמה, מחויב בקבלת היתר. חשוב לציין כי בשנים האחרונות מוקמות מפטמות בכל רחבי הארץ ואנו רוצים לעודד את הקמתן ובלבד שהן עומדות בכללי החוק ואינן פוגעות בסופו של דבר ביכולת של המשק המשפחתי להתפרנס וכמובן למנוע השתלטות של גורמים חיצוניים גדולים על ענף זה.

בעלות בראשי הבקר - במצב הדברים הנוכחי , קיימות בישראל מפטמות המחזיקות בנוסף לעדר הבקר שבבעלותם, גם ראשי בקר בבעלות השונה מזו של המחזיק בקרקע. הדבר מסייע לבעל הזכויות בקרקע במספר מישורים:

א.הגדלת נפח פעילות של המפטמה

ב.ניצול יעיל של תשתיות

ג.הקטנת סיכון

להלן הנחיות לגבי בעלות על ראשי בקר:

א.במפטמות שבהן עד 300 ראשי בקר, יכיר הממונה לצורך מתן היתר ביחס על פיו לפחות 50% ראשי בקר הינם של בעל הנחלה והיתר של גורמים חיצוניים.

ביחס שונה מן הנקוב יהווה הדבר משום הפרה של הוראות החוק ותגרור אחריה פעולותאכיפה.

ב.במפטמות שבהן מעל 300 ראשי בקר, יכיר הממונה לצורך מתן היתר ביחס על פיו לפחות 26% מראשי בקר הנם בבעלות בעל הנחלה ויתרתם של גורמי חיצוניים. גם במקרה כאמור, יחס שונה מן הנקוב יהווה משום הפרה של הוראות החוק ותגרור אחריה פעולות אכיפה.

קביעה זו נסמכת על ההכרה על פיה במפטמות ״קטנות״ ההון הדרוש, היקף העבודה, ומידת המעורבות נמוכים יחסית לאלה הנדרשים במפטמות גדולות, על כן הדרישה מהמחזיק מעורבות דומיננטית יותר, ביחס לגורמים חיצוניים.

מימון התשומות במפטמות: ככל שהתשומות אינן רשומות בדוחות הכספיים של בעל הנחלה, יהווה הדבר משום הפרה של הוראות החוק, ויחסום את היכולת להמציא היתר למבקש.

מימון הקמת הסככות ו/או שיפוץ: ככל שמימון הסככות או שיפוצן נעשה ע״י גורם חיצוני, יהווה הדבר משום הפרה של הוראות החוק, וחסימת האפשרות למתן היתר. לשון אחר: מימון תשתית או שיפוץ ייעשה תמיד ע״י בעל הנחלה.

תשלום בגין טיפול בבקר:

במצב הדברים בהווה פועלות לא מעט מפטמות במודל של תשלום בגין הטיפול בבקר בו משלם המתקשר למחזיק תשלום קבוע עבור ראש בקר.

תנאי למתן היתר ע״י הממונה בהקשר זה, יהיה מודל שבו התשלום אינו קבוע בהכרח אלא מביא בחשבון גם את יעילות פעולותיו של בעל הנחלה המגדל בבקר שהובא לחזקתו והטיפול בבקר בכללותו (לדוגמא: משקל הבקר המשווק). כלומר בהתאם לחוק ההתיישבות צריך מעבר למודל המבטא סיכוי וסיכון בין המחזיק והמתקשר.

הן לאגודות והן לבעלי הנחלות חשוב ללמוד את ההנחיות ולהקפיד למלאן בשלמותן וזאת על מנת לא להפר את חוק ההתיישבות ולהיכנס למעגל משפטי שעלול לגרור בספו סנקציות קשות על המפר.