ביום השבעה באוקטובר, בעת שמדינת ישראל כולה חוותה את אחד הימים הקשים בתולדותיה, עמד מושב מבטחים בקו האש. בקרב על הגנת היישוב נפלו חברי כיתת הכוננות של המושב יחד עם חברי כיתת הכוננות ולוחם מהישוב הסמוך ישע אשר הפגינו ערבות הדדית יוצאת דופן. בגבורתם מנעו חורבן והצילו בגופם את תושבי היישוב.
ביום זה נרצחו שניים מצעירי מבטחים, אשר נפלו קורבן למתקפה בצומת צוחר.
קהילת מבטחים מרכינה ראשה מול הכאב הבלתי נתפס של משפחות הנרצחים והנופלים –כאחד – ומחבקת את המשפחות באבלן הקשה.
אנו מחזקים את צה"ל על כך שלקח אחריות, הודה בכשלים, ובחר להתנצל בפנינו. אנו מודים על הצגת התחקיר לקהילה, ורואים בכך צעד חשוב לשיקום האמון בינינו לבין הצבא – להבין את אשר התרחש, ולהעניק מקום לעובדות, לכאבים ולשאלות הקשות שנותרו איתנו מאז אותו יום.
אך עבורנו, תחקיר לעולם אינו סוף פסוק. ערכו נמדד ביכולת להפיק ממנו מסקנות חדות וברורות, ובעיקר ביישום מיידי של לקחים וצעדים שיבטיחו כי אירוע כזה לא יתרחש שוב.
אנו דורשים נקיטת צעדים ממשיים, מהירים ומשמעותיים – בצה"ל, במערכת הביטחון ובמערכת האזרחית – לתיקון הכשלים שנחשפו. כמו כן, אנו מצטרפים לקריאה הדחופה לשחרור והשבת כל החטופים.
האחריות איננה מסתיימת בצה"ל. אנו מצטרפים לדרישה להקים ועדת חקירה עצמאית ובלתי תלויה, שתבחן את כלל הכשלים – בכל הדרגים ובכל המערכות. רק חקירה כזו תוכל להבטיח צדק היסטורי, אמון הציבור ואחריות אמיתית כלפי הנופלים, החטופים, הניצולים וקהילות העוטף כולו.