״האירועים שפקדו אותנו בשנתיים האחרונות המחישו יותר מתמיד את המציאות שבה אנו חיים: מדינת ישראל היא מדינת אי – ואיננו יכולים להרשות לעצמנו תלות במקורות חיצוניים. עלינו לדאוג לספק את המזון לכלל האזרחים״

על הרפורמה שמקדם האוצר בענף החלב: ״תכנית החיסול שמקדם משרד האוצר תהרוס את משק החלב ותסכן את היכולת שלנו להאכיל את אזרחי ישראל. אסור שנפקיד את ביטחון המזון של המדינה בידיים זרות, שעלולות לסגור את הברז ברגע של עוינות מדינית״

פאנל בנושא חקלאות וביטחון המזון התקיים בכנס הנהגות המושבים ה-11 בים המלח.
במהלך הפאנל הופיעו בכירי הממשל וההנהגה החקלאית.

יובל ליפקין, ראש מנהל ביטחון המזון במשרד החקלאות: ״ משרד החקלאות וביטחון המזון גיבש לראשונה בישראל את התוכנית הלאומית לביטחון המזון. תוכנית רחבת היקף, בין־משרדית ורב־מגזרית, שנועדה להבטיח לכל אזרחי ישראל מזון בריא, איכותי, מגוון ובר־השגה היום, מחר ובעתיד הרחוק.
האירועים שפקדו אותנו בשנתיים האחרונות המחישו יותר מתמיד את המציאות שבה אנו חיים: מדינת ישראל היא מדינת אי, ואיננו יכולים להרשות לעצמנו תלות במקורות חיצוניים. עלינו לדאוג לספק את המזון לכלל האזרחים.
לשם כך, אנו רותמים את כל המשאבים לחיזוק החקלאות הישראלית, להרחבת הייצור המקומי ולמתן ודאות לחקלאים, כדי להבטיח תשתית איתנה וביטחון מזון לדורות הבאים״.

משה נקש, ראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה: ״מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין עשה מגוון פעולות כדי לתת מענה למשבר שנוצר עקב פרוץ מלחמת חרבות ברזל ויציאת אלפי עובדי חקלאות מישראל, בין היתר הובלת מתווה להחזרת אלפי עובדים זרים ותיקים, הארכת שהות של עובדים בארץ, השקת פלטפורמה לעובדים הזרים, ביקורי שטח ועוד, ולראיה מספר העובדים הזרים בענף החקלאות בישראל היום (כ-47,000) גדול משמעותית מזה שהיה ערב פרוץ המלחמה (כ-30,000). הרשות רואה בחקלאות הישראלית אחד מאבני היסוד של המשק הישראלי ופועלת ככל יכולתה כדי לתת מענה לענף חשוב זה, המשפיע על בטחון המזון של כולנו".

איציק שניידר, מנכ״ל מועצת החלב:
“תכנית החיסול שמקדם משרד האוצר תהרוס את משק החלב ותסכן את היכולת שלנו להאכיל את אזרחי ישראל. אסור שנפקיד את ביטחון המזון של המדינה בידיים זרות, שעלולות לסגור את הברז ברגע של עוינות מדינית.
הקורונה וביתר שאת המלחמה הנוכחית לימדו אותנו לקח קריטי: ישראל חייבת לייצר כאן את הדברים החיוניים לקיומה. את הכדורים לרובים, את הפגזים לטנקים וגם את החלב, הפירות והירקות שנמצאים בכל בית. ראינו שבשעת מבחן, מי שעמדו בחזית הביטחון התזונתי של ישראל הם החקלאים שלנו: לא היבואנים, לא ‘ידידינו’ באירופה ולא טורקיה של ארדואן.
אני קורא לגנוז את התכנית המסוכנת הזו, ולשבת איתנו על מהלך אמיתי, כזה שיוריד את יוקר המחיה תוך שמירה על ההתיישבות וחיזוק ענף החלב הישראלי.”.

דר' גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר:
״בעמק חפר 92,000 דונמים של שדות חקלאיים, וכ-95% מהאדמות החקלאיות שלנו מעובדות. יש לכך משמעות מכרעת בשמירה על העמק כאי ירוק במרכז הארץ, וגם חשיבות ביטחונית ולאומית. טרומפלדור אמר: 'במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו', ואצלנו בקו התפר זו ממש דוגמה לכך.
אבל מעבר לכל אלה: החקלאות היא השורשים של המרחב הכפרי. היא חלק מרכזי בציונות שלנו, בערכים ובדרך שלנו – ועלינו להמשיך לשמור עליה ולטפח אותה"

מוטי אלקבץ, מזכיר ארגון מגדלי העופות: ״ייבוא עוף מברזיל ישמיד את ענף הפטם כאן בארץ. אנחנו לא נוכל לעמוד בתחרות הוגנת מול מדינה שהחקלאים שלה נתמכים על ידי הממשלה. לולי פטם שייסגרו לא ייפתחו. על האוצר להסכים לשבת אמיתי עם שר החקלאות ואיתנו כדי לגבש הסכמות. אי אפשר לאיים על ביטול מכסים גורף או ייצוא ממדינה כמו ברזיל שמצהירה הצהרות אנטי ישראליות זו הפקרות״.

אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: ״כדי לחזק את הייצור החקלאי המקומי נדרש לגבש חבילה של כלים שיתמרצו את החקלאים לייצר יותר, יקטינו פערים ויקדמו שילוב טכנולוגיות חדשות, הורדת עלויות ייצור ועידוד הדור הצעיר להשתלב בענף. חשוב להדגיש — הייצור החקלאי המקומי הוא לא זה שמעלה את יוקר המחיה. החקלאים אינם קובעים את המחיר לצרכן, ואין להם כל שליטה על הפער שבין התמורה שהם מקבלים לבין המחיר לציבור, פער שלעתים מגיע לפי שלושה ואף פי ארבעה — כשהרווח כולו נשאר בידי המשווקים והיבואנים״.

יוני דמרי, מנהל אגף המשק החקלאי בתנועת המושבים: ״ביטחון מזון אמיתי מתחיל בשטח – בגיוון.
כשאנחנו מגדלים מגוון רחב של גידולים חקלאיים, אנחנו מצמצמים סיכונים, שומרים על רציפות אספקת המזון, ומחזקים את החוסן של החקלאות הישראלית מול שינויי האקלים והמשברים הכלכליים.
חקלאות מגוונת היא הערובה לביטחון המזון של ישראל״.

שמואל תורג'מן, מנכ"ל ק.נ.ט (קרן נזקי טבע): ״קנט היא הכלי היעיל ביותר להתמודד עם השלכות השינויים האקלימיים ולוודא אספקה רציפה של מזון טרי, איכותי ובר־השגה לאוכלוסייה ההולכת וגדלה. כדי לעמוד ביעד הזה חייבים להיערך כבר היום — ולהבטיח לחקלאים ודאות כלכלית באמצעות ביטוח רחב ותמיכה עמוקה של המדינה, כפי שנהוג במדינות המפותחות בעולם. רק כך נוכל להגדיל את הייצור החקלאי המקומי ולהבטיח את ביטחון המזון של ישראל״.